ביהמ"ש דחה בר"ע על ההחלטה שלא להעביר בורר מתפקידו

1.        בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא יהודה זפט) מיום 23.3.05 אשר דחה את בקשת המבקש להעביר את המשיב 2 (להלן: עו"ד בן ארי או הבורר) מתפקידו כבורר, לצידו של המשיב 3, בסכסוך שנתגלע בין המבקש לבין המשיב 1 (קרני).

ההליך בפני בית המשפט קמא

2.        במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט קמא טען המבקש כי יש להעביר את הבורר מתפקידו בשל היותו חותנו של קרני ובשל כך שייצג את קרני מול המבקש. בית המשפט קמא דחה את הבקשה וציין שאין חולק כי שעה שהסכים המבקש למינויו של עו"ד בן ארי כבורר, ידע על קשרי המשפחה הקיימים בינו לבין קרני. בית המשפט קמא דחה גם את טענותיו של המבקש בנוגע לייצוג משפטי שנתן, כביכול, עו"ד בן ארי לקרני בהליכים כנגד המבקש, טענה אשר נסמכה על הערות שכתב עו"ד בן ארי על פרוטוקול מיום 29.1.04 של אסיפת בעלי מניות בחברה בה משמש קרני כמנהל ובעל מניות והמבקש אף הוא בעל מניות בה (להלן: הפרוטוקול). בית המשפט קמא ציין כי:

"אם העובדה שעו"ד בן ארי הינו חותנו של המשיב, לא פגעה באמון המבקש ביכולתו של עו"ד בן ארי לשפוט בצדק בסכסוך בין המבקש והמשיב, עובדה שהעיר הערות לנוסחו של פרוטוקול בוודאי אינה מערערת את אמינותו ויכולתו למלא תפקידו כבורר" [סעיף ג' לפסק דינו של בית המשפט קמא]

3.        בית המשפט קמא התייחס גם לכך שבמכתב מיום 5.6.04 אותו שלח בא כוח המבקש לעו"ד בן ארי, בו ציין כי הואיל ועו"ד בן ארי הינו חותנו של קרני לא יוכל לשמש כבורר בינו לבין המבקש, לא הזכיר בא כוח המבקש את ייצוגו של קרני על ידי עו"ד בן ארי כעילה להעברת עו"ד בן ארי מתפקידו כבורר.

4.        לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט קמא את הבקשה להעביר את הבורר מתפקידו. 

דיון והכרעה

5.        כלל הוא, כי רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא שמורה היא למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה מיוחדת בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מעניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק ומניעת עיוות דין [ראו: רע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות ושוברי גלים בע"מ נ' אחים שורק בע"מ (לא פורסם, 11.7.2000); רע"א 8902/04 מוסדות שערי ציון נ' מרים סימן טוב (לא פורסם, 27.12.2005); רע"א 8147/05 ברדר-רשף (ישראל) בע"מ נ' גלור מ.י. בע"מ ואח' (לא פורסם, 9.12.2007)].

6.        בבקשה שבפניי טוען המבקש, פעם נוספת, כי קיים חשש למשוא פנים של עו"ד בן ארי ו"סכנה" כי לא יוכל לשפוט בסכסוך בין המבקש לבין קרני בהגינות, בשל קרבתו המשפחתית לקרני ובשל הייצוג המשפטי שהעניק לו. אין בבקשה זו כל שאלה משפטית או ציבורית מיוחדת כאמור לעיל. לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית המשפט קמא ובבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי היא אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה.

7.        ראשית, בכל הנוגע לקרבתו המשפחתית של עו"ד בן ארי לקרני, בית המשפט קמא קבע, כממצא עובדתי, כי המבקש ידע על הקרבה המשפחתית והסכים למינויו של עו"ד בן ארי כבורר על אף קרבה זו. המבקש עצמו אינו טוען כי לא ידע על הקרבה המשפחתית, אלא מציין כי אף אם טעה כשהסכים למינויו של עו"ד בן ארי כבורר אין לכפות עליו הסכמה זו כעת. אשר על כן, משהסכים המבקש למינוי הבורר כאמור, כשהוא מודע לקרבה המשפחתית בינו לבין קרני, אין עילה להעברת הבורר מתפקידו.

8.        בעניין הייצוג המשפטי אותו העניק, לטענת המבקש, עו"ד בן ארי לקרני, יש להבחין בין טענותיו של המבקש בנוגע לייצוג משפטי שניתן, כביכול, כנגדו, לבין ייצוג משפטי אחר שהעניק עו"ד בן ארי לקרני ואשר אין לו כל זיקה למבקש. 

9.        טענתו של המבקש כי עו"ד בן ארי ייצג את קרני כנגדו נסמכת על הערותיו בכתב יד של עו"ד בן ארי על גבי הפרוטוקול, כמפורט לעיל. ואולם, בית המשפט קמא בחן פרוטוקול זה וקבע כי ההערות של עו"ד בן ארי על גביו אינן מערערות את אמינותו ויכולתו לשמש כבורר. יתרה מכך, במכתב ששלח בא כוח המבקש לעו"ד בן ארי מספר חודשים לאחר הישיבה אליה מתייחס הפרוטוקול, הטיל בא כוח המבקש ספק ביכולתו של עו"ד בן ארי לשמש כבורר בשל קירבתו המשפחתית לקרני, אולם לא העלה כל טענה שהיא בדבר ייצוגו של קרני על ידי עו"ד בן ארי. לבסוף, מעיון בפרוטוקול עולה כי אין כל ראיה ממשית לייצוגו של קרני על ידי עו"ד בן ארי כנגד המבקש.

10.      בנוגע לייצוג משפטי של קרני שלא כנגד המבקש, מפנה המבקש ל"תשובה לתגובת המשיב" [צ.ל. "תשובה לתגובת המבקש" - י.ד.] אותה הגיש קרני בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא, בה ציין:

"אמנם עו"ד בן ארי ייצג בעבר את המשיב [קרני - י.ד.] בעניין אחר לחלוטין, אשר אין לו כל זיקה מכל סוג שהוא לחברה או לבוררות או למי מהצדדים בבוררות".

           לטענת המבקש, עד למועד הגשתה של התשובה ביום 15.3.05, לא ידע על הייצוג המוזכר בה. עוד הוא טוען, כי ביום 16.3.05 העלה בא כוחו בפני בית המשפט קמא טיעונים בעניין אי גילוי זה ואולם בית המשפט קמא בחר שלא להתייחס לכך בפסק דינו.

           יצויין, כי המבקש לא צירף לבקשת רשות הערעור את פרוטוקול הדיון מיום 16.3.05 בו העלה, לטענתו, את הטענות בדבר הייצוג המשפטי שניתן על ידי עו"ד בן ארי ואשר עליו למד מתשובתו של קרני.

11.      לאור האמור לעיל, סבור אני כי משעה שהסכים המבקש כי עו"ד בן ארי ישמש כבורר בסכסוך שבינו לבין קרני, על אף שידע כי עו"ד בן ארי הינו חותנו של קרני, הרי שגם אם נכונה טענתו בדבר הייצוג המשפטי שהעניק עו"ד בן ארי לקרני טרם קיומו של הליך הבוררות, הדבר אינו מהווה עילה להעברת הבורר מתפקידו על פי סעיף 11 לחוק הבוררות. הסכמתו של המבקש כוללת בחובה הבנה כי לא מן הנמנע שבין עו"ד בן ארי לבין חותנו היו קיימים בעבר קשרים גם בתחומים מקצועיים ולפיכך מהווה הסכמה מכללא כי אין בקשרים ביניהם כדי למנוע מהבורר לשמש בתפקידו. בנוסף, לא שוכנעתי כי הייצוג המשפטי ניתן לקרני במהלך תקופת הבוררות, וכאמור, ממכתבו של קרני אף עולה כי ככל הנראה מדובר בייצוג שניתן במועד מוקדם יותר להליך זה. אשר על כן, אין אני מוצא לנכון לדון בשאלה האם הסכמתו של המבקש למינוי עו"ד בן ארי לבורר, על אף היותו חותנו של קרני, כוללת הסכמה מכללא גם לאפשרות שעו"ד בן ארי יעניק לקרני ייעוץ משפטי, בנושאים שאין להם זיקה למבקש, במקביל להתנהלותו של הליך הבוררות.

12.      לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות לערער, ללא צורך בתשובת המשיבים. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, כ"ח בשבט תשס"ח (4.2.08).